צריך עדכון פלאש לחצו כאן
 
 


 
דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *
 
 
> לחזור מן התופת
 
לצערנו, אנו חיים במדינה בה המציאות הביטחונית נותנת אותותיה בעורף ובחזית, כך שמספר הסובלים מתסמינים של פוסט טראומה הולך וגדל. שיטת ה- EMDR נותנת מענה ממוקד לטיפול ועיבוד הטראומה, ובמספר מפגשים קצר מאפשרת לחזור לתפקוד.

נועם, חייל קרבי שנפצע במלחמת לבנון השנייה
נועם (שם בדוי, השם והפרטים שונו על מנת למנוע זיהוי) היה לוחם, שהגיע אלי מספר חודשים אחרי תום מלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרבות נועם תפקד בגבורה ותחת אש חיה הציל את חיי חבריו. הוא נחשף לתמונות קשות  והיה ממש בלב התופת. לאחר הקרב, נועם המשיך כרגיל בשירותו ביחידה, ולא עצר לרגע לעבד את המראות הקשים אליהם נחשף במלחמה.

פתאום, יום בהיר אחד התפרצה הפוסט טראומה  (PTSD)
מספר חודשים לאחר האירוע בו היה מעורב, התפרץ בבת אחת מצב של פוסט טראומה- פלאשבקים של האירוע (מחשבות ותמונות חודרניות שעלו ללא רצונו) עשרות פעמים ביום שיצרו עומס רגשי רב. הזיכרונות העלו רגשות עזים של עצב וחרדה. בלילות, סבל נועם מסיוטי לילה שפקדו אותו שוב ושוב. הוא התעורר שטוף זיעה והתקשה להירדם. מידי כמה שבועות  נועם חווה התקפי חרדה, שהתאפיינו בדפיקות לב עזות וקוצר נשימה, תחושה של קפיאה במקום ורגשות של חוסר אונים וחרדה. התחושה הייתה כאילו חזר לשדה הקרב.
מצבו הרגשי של נועם הקשה עליו לתפקד והוא ביקש לעזוב את הגדוד.

המשימה שלנו: להחזיר לנועם את היכולת לתפקד ולהפחית את התקפי החרדה.
האתגר היה להחזיר לנועם את היכולת לתפקד.
נועם היה צריך לעבד את החרדה והפוסט טראומה, כך שיופחתו הפלאשבקים וסיוטי הלילה ושהתקפי החרדה ירדו גם בתדירות וגם בעוצמה.

מכניסים את הפוסט-טראומה למגירה!
נועם בא אלי כשהוא מותש ומיואש, הוא היה ספקן לגבי האפשרות שמצבו ישתפר, אך היה בו רצון עז לשינוי וכוחות נפש גדולים. הוא ידע שעליו לעבוד יחד איתי, והצליח לשתף פעולה במהלך הפגישות וגם מחוץ להן.

בחרתי לטפל בו בטכניקת ה- EMDR . המטרה הייתה להפוך את הזיכרון שלו מזיכרון "חי", שמעורר מצוקות ומכניס לחרדה, לזיכרון שנכנס "למגירה". כך הזיכרון הופך  לזיכרון רגיל, בלי כל המטען הקשה. שיטת ה- EMDR לא מוחקת את הזיכרון עצמו, אלא מורידה ממנו את המרכיבים הטראומטיים.

כל ההתחלות קשות
בתחילת העבודה נועם היה מנותק מהרגש לחלוטין. הוא תיאר את המראות הקשים של המלחמה כאילו קרו למישהו זר. ככל שהתיאור היה קשה יותר, כך נעשה נועם מרוחק יותר.

שילבנו טכניקת נשימות, עבודה על "מקום בטוח" וחזרנו שוב ושוב אל האירוע עצמו. נועם המשיך לתאר את האירועים, רק שעכשיו הוא גם ביטא רגשות של כעס, כאב ותסכול, דבר שמעיד על התקדמות. עם הזמן, נועם עסק פחות ופחות באירוע עצמו, אלא בצדדים רחוקים יותר של האירוע, דבר שמעיד על עיבוד.

הטיפול מתקדם
בהמשך הטיפול החלו לעלות מחשבות שעסקו ב: "איך הטראומה שינתה אותי"? ו- "מה יהיה מעתה ואילך?". המחשבה על העתיד היא סימן מצוין נוסף להתקדמות.
ככל שהטיפול התקדם, כמות הפלאשבקים ירדה וכך גם עוצמתם. נועם יכול היה להיזכר באירוע מבלי לחוש מצוקה רבה. גם סיוטי הלילה הלכו ופחתו וכך גם התקפי החרדה. במקביל, למד נועם כלים מעשיים להתמודדות עם המצוקה שעלתה מידי פעם. הוא תרגל נשימות והזכיר לעצמו שהזיכרון אינו מסוכן. כך הוא למד לשלוט ולווסת את רגשותיו.

מאז נועם השתחרר והשתלב בחיים האזרחיים  באופן מלא. כיום התקפי החרדה מופיעים מעט מאוד, וכאשר הם מגיעים, יש בידו כלים להתמודדות. הוא ממשיך לקבל תמיכה רגשית קרוב למקום מגוריו.


« חזרה למטופלים מספרים
 
 
חרדת קהל
חרדת בריאות
פוביה
הפרעה טורדנית כפייתית
חרדת מבחנים
טראומה
חרדת נהיגה
שם
טלפון
מייל
קוד אימות

   שנה תמונה   
 
up-grade: קופירייטינג | מיתוג ועיצוב האתר Web-Traffic ויביט - בניית אתרים